החלטה בתיק בר"ע 21469-01-12

1.         בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב יפו מיום 31.12.11 (השופטת הדס יהלום; ס"ע 42035-05-11), בה נדחתה בקשת המשיבה לצרף את משרד הפנים ומשרד האוצר כנתבעים נוספים להליך, אך נמצא לנכון לקבל את עמדת הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן- הממונה) בתוך 30 ימים.

2.         הרקע לבקשה:

.2.1.     המבקש הועסק במשיבה בתפקיד מנהל אגף פיקוח. לטענתו, המשיבה פגעה בזכויותיו עקב העובדה שהתלונן בפני רשויות החוק על התנהלותה הלקויה ועל מעשי שחיתות שהתרחשו בדרגים הבכירים בה. בהקשר זה טוען המבקש כי המשיבה ביטלה באופן חד צדדי ובניגוד לדין את התשלום עבור שעות נוספות; המשיבה הפסיקה לשלם לו תשלום חודשי קבוע בגין הריסות; המשיבה פגעה בסמכויותיו המקצועיות וניידה את עובדיו למחלקות אחרות. על רקע טענותיו האמורות הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי, בה עתר, בין היתר, לחייב את המשיבה לשלם לו את התשלומים בעד שעות נוספות ותוספת הריסות.

.2.2.  ביום 6.9.11 הגישה המשיבה לבית הדין האזורי בקשה לצירוף משרד הפנים ומשרד האוצר כנתבעים נוספים להליך, ולחילופין כמתייצבים בהליך. לטענת המשיבה תביעת המבקש סבה על תוספת הריסות ושעות נוספות גלובליות, אשר מותנות בביצוע, באישור ובדיווח. אולם,   המבקש עותר לקבל תוספות אלה כקבועות ובלתי מותנות, בניגוד לסיכום בין הצדדים ומבלי שיהיה כל צורך בביצוע שעות נוספות או בהריסות; תביעתו של המבקש מנוגדת ל חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן- החוק) ולכן המשיבה מנועה מלפעול בניגוד לו; ההסכם הקיבוצי בעניין חריגות שכר (להלן- הסכם מרץ 99') אינו רלוונטי.  לאור האמור טענה המשיבה כי משלא צירף המבקש את משרד הפנים ומשרד האוצר, דין תביעתו להידחות על הסף; ככל שהתביעה לא תסולק על הסף, מן הדין לצרף את המשרדים האמורים כנתבעים, שכן המבקש אינו יכול לקבל את הנטען על ידו, מבלי שניתנה התייחסותם של המשרדים או אישורם.

.2.3.    המבקש התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי צירוף משרד האוצר ומשרד הפנים כנתבעים אינו דרוש לצורך פסיקתו של בית הדין ואינו מסייע  לצורך הכרעה יעילה בתביעה; צירוף המשרדים פוגע במבקש בכך שיגרום להימשכות מיותרת של ההליכים ולהארכה משמעותית של בירור תביעתו ללא  כל צורך.

.2.4.    לאחר דיון קדם משפט שהתקיים ביום 15.12.11, ניתנה החלטה, בה נקבע כי הסוגיות המתעוררות בתיק מעלות צורך בקבלת עמדת הממונה על השכר. כמו כן קבע בית הדין כי לא מצא לנכון לצרף את הממונה כנתבע בשלב זה;  אם יבקש הממונה להצטרף להליך, יצורף כנתבע נוסף.

            החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שבפני.

3.         בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי קבלת עמדת הממונה היא אינה נדרשת כלל להליך זה; החוק ו"הסכם מרץ 99'" הינם מפורשים ומייתרים את הצורך בשמיעת גורם נוסף כלשהו, ובית הדין יכול לפסוק באופן מלא ושלם בתביעה על סמך החומר המצוי בפניו, מבלי שמיעת עמדתו של הממונה; המשיבה יכולה להעלות טענות בנוגע לחוק או "הסכם מרץ 99'" ללא שתובא בפני בית הדין עמדת הממונה;  שמיעת דעתו של הממונה וחמור מכך, צירופו להליך, תביא בהכרח לעיכוב ההליכים ולהימשכותם על פני שנים, כאשר בזמן זה ממשיכות להיפגע זכויותיו של המבקש; הבקשה נועדה להפחית את המבקש "ולהלך עליו אימים".

4.         לאחר בחינת טענות המבקשים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבה. ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני אותן מקבלת הערכאה הדיונית [ דב"ע נד/ 3-139  עאיק ואח'-חלבי, לא פורסם, ניתן ביום 11.7.94].

5.         לא מצאתי כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל, וכי יש בהחלטת בית הדין האזורי לקבלת עמדתו של הממונה על השכר טעות משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה. בהליך זה עומדת לדיון, בין היתר, השלכות הוראות חוק יסודות התקציב על תביעתו של המבקש, וכן פרשנות הוראות הסכם מרץ 1999 ותחולתן על עניינו של המבקש. כדבר שבשגרה, כאשר בית הדין דן בנושאים אלה מתבקשת עמדתו של הממונה על השכר, ואין מקום להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי לקבל את עמדת הממונה על השכר.

6.         סוף דבר- הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה לבקשה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ה' שבט תשע"ב (29 ינואר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: